על החווה
הסיפור שלנו
בשנת 1998 הקמנו, חנה ואיל יזרעאל, את חוות כרמי עבדת כחלק מפרויקט "דרך היין" בהר הנגב – חווה אקולוגית תיירותית המתמחה בגידול ענבים והכנת יין.
שנים של מגורים במדבר, הליכה בשביליו וטיולים בעולם עיצבו את חיינו. לאחר שספגנו השראה מהטבע, מהחוות העתיקות והבוסתנים, מהתרבויות השונות, נולד החזון להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר חווה חקלאית קדומה. האהבה וההיכרות העמוקה עם הטבע והמדבר הם שמהווים את הבסיס לחיי היומיום בחווה מראשיתה.
כך החל הכול, וואדי נסתר, כמעט בתולי ובו סימני גלגלים של רכב סקרן ושרידי חווה חקלאית עתיקה.
בחג סוכות 1998 התבצעה העלייה על הקרקע. מדבר חשוף, לא עץ ולא שיח קידמו את פנינו, ורק הטרסות הקדומות לרוחב הוואדי היוו עדות דוממת לחיים השוקקים שהיו כאן בעבר.
את הנר הראשון של חנוכה חגגנו בחווה, חמש נפשות בקרוואן נטול דלתות וחלונות וללא חשמל. רק קו המים שנטמן בקרקע קישר אותנו ואת שתילי הגפן למרחב המדברי.
בקיץ 1999 נשתל כרם הענבים ליין, בעזרתם של חברים טובים שנרתמו לעזרה. הוואדי הקטן התמלא ירוק רענן. וכך אט אט החל החלום להפוך למציאות.
בחורף של אותה שנה זכינו לשלג ראשון בחווה, חוויה מיסטית ממש שקשה לתאר במילים.
כשנה לאחר מכן, החלה מלאכת תכנון ובניית הצימרים, אשר היוותה צעד משמעותי למימוש האידיאולוגיה שלנו – פתיחת החווה לציבור הרחב על מנת לאפשר חוויה של נגב ומדבר לכולם. לצד הבקתות, עצי פרי נשתלו בבוסתנים ונבנו בריכות המדמות את גבי המים המדבריים.
הקמת התשתיות לחווה ולבקתות האירוח לוותה בחשיבה על פגיעה מינימלית בנוף ובטבע, תוך צמצום צריכת החשמל, הטמנת התשתיות, התקנת מתקן לטיהור שפכים ובהמשך גם התקנה של מערכת סולארית לייצור חשמל.
בשנת 2005 הקמנו את היקב, שלב משמעותי ומרכזי בפעילות החווה והגשמת החזון שלנו לגידול ענבים וייצור יין מקומי ואיכותי. בהמשך הפך ליקב הראשון שעובד על אנרגיה סולארית.
בתקופת הקורונה, כאשר החווה הושבתה לחלוטין, עמדנו בפני שוקת שבורה. התיירות דממה לחלוטין וכך גם מכירות היין. ואז קיבלנו את אחת ההחלטות החשובות בתולדות החווה- לנצל את זמן ההשבתה לפיתוח משמעותי. כך, במקום לפטר את עובדי החווה – לימדנו את כולם את מלאכת הבנייה ופרוייקט הפיתוח צבר תאוצה.
ביוני 2021 נחנכו מרתף היין ומרכז המבקרים על שם שמוליק ריפמן ז"ל ראש המועצה שהיה אבי הרעיון של דרך היין בנגב, לצד כפר האומנים ובית הקפה.
כיום, חוות כרמי עבדת משמשת אתר תיירות אקולוגי, פתוח לקהל נופשים מטיילים ותיירים הפוקדים את הנגב.
בחורף של אותה שנה זכינו לשלג ראשון בחווה, חוויה מיסטית ממש שקשה לתאר במילים.
תיירות חקלאית ואקולוגית - אגרוטוריזם
תיירים ומטיילים רבים מחפשים חוויות אותנטיות ואינטימיות, תוך שימת דגש על אקולוגיה וחיבור לטבע.
עולם התיירות הולך ומשנה את פניו. החוות החקלאיות שנמצאות לרוב בדרכים הצדדיות ונפתחות אט אט לקהל המטיילים מספקות חוויות אותנטיות שכאלו. חקלאות משפחתית המשלבת מערכי ייצור בוטיק קטנים (יקבים, בתי בד ומחלבות), מפגשים אנושיים עם מקימי החוות ותיירות אינטימית, מייצרים חוויות מרתקות ומעשירות.
לצד זאת, נושאים אקולוגיים הופכים בשנים האחרונות לנחלת הכלל, ועוד מהקמת החווה ניתן דגש רב לנושאים האקולוגיים כחלק מפיתוחה ומאורח החיים שלנו. לאורך השנים הושקעו בחווה מאמצים רבים לצמצום הפגיעה בסביבה, לצד שיתופי פעולה לפיתוח פתרונות ברי-קיימא יחד עם חוקרים מובילים בתחום. עם ההחלטה לפתוח את החווה לקהל הרחב ידענו שאחד הנושאים והדגשים שנעסוק בהם יהיה תיירות אקולוגית המעביר את מסר הקיימות לציבור הרחב.
תיירות אקולוגית הפכה במשך הזמן למרכיב בהכנסות החווה וכך הפכנו את נושא איכות הסביבה "הבזבזני" כביכול, שעלויותיו גבוהות ולא תמיד התועלת ממנו ברורה למי שאינו מצוי בפרטים, לנושא שמצדיק את עצמו גם כלכלית.
המסר שלנו כיום הוא – תיירות אקולוגית יכולה להוות גם מקור פרנסה מכובד.
אנו מזמינים קבוצות או בודדים, אנשי מקצוע וסקרנים, שנושא תיירות וחקלאות אקולוגית על שלל רבדיהן מעניינים אותם, להגיע אל החווה ללמוד את הנושא.
החיים בסביבה צחיחה מדגישים את העובדה שהמים הם משאב יקר ערך ונושא זה ליווה אותנו מיום הקמת החווה ושתילת הכרם. לכן, אנו פועלים לייעול השימוש במים בכלל פעילות החווה, באמצעות שילוב שיטות השקייה קדומות ומודרניות, לצד שימוש חוזר במים וטיפול מתקדם בשפכים.
בכרם, בחרנו לשלב את חכמת הנבטים והיכרותם עם המדבר, עם טכנולוגיה מתקדמת ושאיפה לחדשנות. השילוב בין שיטות השקייה קדומות לניצול מי השטפונות וטל הבוקר, לבין שיטות השקייה מודרניות בגידול כרם ענבים ליין במדבר, הינה נדירה ביותר ואנו אולי החווה היחידה בעולם בה ניתן לראות זאת. מבקרים ברי מזל שיגיעו לנגב בזמן שיטפון יראו את ההיסטוריה והארכיאולוגיה מתעוררות לחיים כאשר נחשולי המים מן המדרונות המקיפים את החווה נקווים בטרסות ומשקים את הגפנים.
נוסף על כך, ההבנה כי מים הם משאב הכרחי שיש לעשות בו שימוש חוזר ככל האפשר הביאה לתשומת לבם של רבים כי לאחר טיפול יעיל, ניתן לעשות שימוש חוזר בשפכים לאחר טיפול לצורכי השקיה. טיפול מקומי בשפכים נדרש לעתים קרובות במדינות מתפתחות, באתרים זמניים ובאזורים מרוחקים שאין להם גישה למתקני טיפול מרכזיים בשפכים (כגון "שפדן" הישראלי). עד היום אין פתרונות אופטימליים מהמדף, והמשתמשים זקוקים לפתרונות טיפול מותאמים אישית כדי לעמוד בתקנות. מתוך הצורך בחווה ורצון לחדש ולקדם את תחום הקיימות והמחקר, כבר מתחילת הדרך נוצר קשר עם המכון לחקר המדבר והקמנו במשותף מערכת ניסיונית למחזור מים אפורים. בהמשך הותקנה מערכת מתקדמת, גם היא ניסיונית, שמטרתה קידום פיתוח של מערכת גנרית ויעילה במחיר סביר.
בתחילה, רק המים האפורים (מי המקלחות והמטבחים) מן הצימרים ומן הבית שלנו, נאספו אל מערכת לטיהור ביולוגי, והמים המטוהרים הושבו להשקיית הבוסתנים. הפרויקט לווה במחקר צמוד של מכון המים במכון לחקר המדבר שכלל דגימות קרקע, מים וצומח.
בשנת 2020 הותקנה בחווה מערכת ניסיונית לטיפול במי שפכים בשיתוף עם מכון צוקרברג לחקר המים והמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. המערכת פותחה כך שתתאים למקומות קטנים ומבודדים, תהיה זולה יחסית, קטנה ובצריכת אנרגיה נמוכה. המערכת מטפלת בכלל השפכים המיוצרים מפעילות החווה, כ-5 קוב ביום, ומורכבת מארבעה שלבים: פיזי, ביולוגי, חמצוני ופיזי-אינטנסיבי. בסופם, מתקבלים מים מטופלים באיכות שלישונית, וניתן להשתמש בהם להשקייה של כלל הגידולים החקלאיים. המערכת אוספת את השפכים בחווה, הזורמים בגרביטציה למיכל איסוף. לאחר איסוף המים באגן שיקוע, תהליך הטיהור כולל טיפול ביולוגי באמצעות סחרור מים דרך מושבת חיידקים, חיטוי באוזון וסינון בממברנה (פילטר ברמת סינון גבוהה).
תוצר מי הקולחין האיכותיים המתקבל, משמשים להשקיית חלקה נסיונית בכרם, בהיתר משרד הבריאות ובליווי מחקר מתמשך.
אנו מקווים כי המערכת שפותחה אצלנו בחווה תגיע למקומות נוספים בארץ ובעולם.
בניית הצימרים נעשתה לאחר שנים של חיים במדבר ומתוך הכרות וכבוד למדבר ולתנאי האקלים הקיצוניים. יד ארכיטקט לא הייתה מעורבת, תכנון ובניית הצימרים התבססה על היכרותנו עם המדבר ותוך לימוד עקרונות בנייה אקולוגית מדברית.
הצימרים נבנו במרכז המדרון, מקום שאינו מהווה מפגע נופי אך עדיין מאפשר לאורחים שלנו ליהנות מנופי הנגב המדהימים. קירות הצימרים טויחו בעבודת יד גסה המדמה בניית אדמה ובצבעים מדבריים.
בידוד הקירות היה כפול מהתקן, השקעה המצדיקה את עצמה היטב הן בחורף והן בקיץ ובחסכון אנרגיה משמעותי. גם כיווני הרוחות נלקחו בחשבון, וכך גם מיקום החלונות, המאפשרים זרימה של בריזה נעימה שברוב המקרים מחליפה את הצורך במזגן.
תוספת של חצי מטר לגג מעל הקיר הדרומי מצילה עליו ברוב שעות היום כאשר שמש הקיץ גבוהה בשמים ושומרת על קרירות המבנה. קרני השמש הנמוכה יותר בחורף מחממים את הקיר ותורמים לתחושה חמימה ונעימה בתוך הצימר.
ריצוף הצימרים אינו שגרתי ומורכב מחלוקי נחל שנאספו מנחל ניצנה, אשר נשפך לחולות המדבר לא רחוק מהיישוב קדש ברנע ליד גבול מצרים. את החלוקים פיזרנו על הרצפה,ליצירת קשר וחיבור בין הנוף המדברי שבחוץ לבין פנים הצימר.
מראשית ימיה של החווה התעניינו בהפקת אנרגיה מן השמש. כיום, כ-50% מצריכת החשמל של החווה הינה עצמית, זאת נוסף על קולטי שמש לחימום המים ומערכות חוסכות חשמל בצימרים.
ביולי 2008, לאחר החלטת הממשלה לאפשר מכירת חשמל המופק מאנרגיית השמש לחברת החשמל, התחלנו את תהליך הקמת המערכת הסולארית בחווה. 120 פאנלים המספקים 24 קילוואט הותקנו על גג הסדנא והיקב והם מספקים 50% אחוז מצריכת החשמל של החווה.
מערכת זו הייתה ההתקנה הראשונה של חברה מסחרית חדשה וחייבה התאמה מיוחדת של מבנה הסדנא שלנו על מנת שיעמוד במשקל הפאנלים וברוחות החזקות של הר הנגב. המערכת חוברה לחשמל ב-27.4.09.
ניתן לראות בזמן אמת את תפוקת המערכת דרך הקישור באתר.
בחווה מותקנים כמובן גם קולטים המנצלים את אנרגיית השמש לחימום המים. בנוסף, וכחלק ממהלך מקיף של חסכון ושימוש מושכל באנרגיה, התקננו מערכות חוסכות חשמל בצימרים. המערכת מזהה אם האורח נמצא בתוך החדר או מחוצה לו, ובהתאמה מנתקת את זרם החשמל לצימר.
מתוך כבוד למדבר ולנוף, ומתוך שאיפה למזער את הפגיעה הנופית, רוב עבודות החווה נעשות בצורה ידנית, ללא הכשרות שטח מאסיביות על ידי טרקטורים, כאשר התשתיות טמונות בקרקע בחפירה ידנית. מלאכת שיקום קפדנית נעשית מיד לאחר כל שלב על ידי כלי עבודה ידניים ומתוך כוונה להחזיר את הנוף המדברי אל קדמותו.
תאורת השבילים עוצבה תוך הקפדה על זיהום אור מינימאלי שלא יפגע בשמי הנגב זרועי הכוכבים.
בעיצוב החווה מבחינה נופית בחרנו לתת למקום אופי ארצישראלי וכך גם נבחרו הצמחים ששתלנו בחווה.
רוב העצים הם עצי בוסתן ארץ ישראליים כתאנה, רימון, תמר שקד וזית. בנוסף שתלנו עצי פרי נוספים כאפרסק, תפוח, שזיפים, אגסים ועוד – מכל טוב פירות הארץ.
הבוסתנים הם אורגניים ומטופלים בהדברה ביולוגית ובכיסוי העצים ברשתות מיוחדות נגד מזיקים.
אורחי החווה מוזמנים ליהנות מפירות אלו בעונה.
בחווה נבנו בריכות טבילה להנאת אורחי הצימרים, בהשראת גבי המים המדבריים המתמלאים לאחר שיטפון ובהשראת בריכות הבוסתנים בהר הגבוה בסיני.
הבריכות משמשיות לרחצה וכאשר אנו מחליפים את המים, הם זורמים מן הבריכות ומשקים בהצפה את עצי הבוסתנים, בדיוק כמו בחקלאות הקדומה.
בכרמי עבדת ממחזרים הכול. החל מהמים, המשך בפסולת הצימרים וכלה בפסולת שאיל מוצא ואוסף ומייצר ממנה דברים בסדנא – צירים וקפיצים ישנים של מכוניות הופכים לכלי עבודה, דודי שמש ישנים הופכים למתקני מנגל, קנקלי שתייה למלכודות זבובים ועוד.
חביות היין הישנות שסיימו את תפקידן מקבלות חיים חדשים בנגריה והופכות לרהיטים אותם ניתן למצוא בצימרים, בבית הקפה וביקב.
